אחד הדברים שבצבא ההגנה לישראל מכריחים כל קצין לדעת בטרם הוא מתקבל לבית הספר לקצינים הוא את שירת ההמנון, ראשי הממשלה לפי הסדר, נשיאי ישראל לפי הסדר והרמטכ״לים לפי הסדר. הדבר הפשוט יותר מבין כל אלה הוא נשיאי ישראל לפי הסדר כמובן שכן מוסד הנשיאות אירח אך ורק עשרה נשיאים בו עד עתה. בניגוד לראש הממשלה או לרמטכלים אשר התחלפו בתדירות גבוהה יחסית מקום המדינה, מוסד הנשיאות הקנה יציבות בכך שלא החליף נשיאים בתדירות גבוהה וכל כהונה נמשכה למשך מספר רב של שנים. כיום כהונת הנשיא היא לתקופה של חמש שנים.
תהליך בחירת הנשיא שונה מעט מזה של בחירת ראש הממשלה או הרמטכ״ל. ראש הממשלה נבחר על ידי העם כמובן בבחירות כלליות שבהן גם נקבע מספר המנדטים של כל מפלגה בכנסת אך בחירת הנשיא נעשית אך ורק במשכן הכנסת והיא מתבצעת במשך מספר שעות בלבד והיא מתבצעת כמו כל הצבעה אחרת שמתקיימת במשכן. הרוב הנדרש לבחירת הנשיא הוא של שישים ואחת חברי כנסת, שוב מספר דומה לזה של העברת חוק בכנסת.
כאשר מדינת ישראל רק הוקמה ודובר על מוסד הנשיאות ועל מי שיעמוד בראשו, חיפשו מנהיגי היישוב היהודי בארץ דמות בעל שיעור קומה עולמי, כזה אשר יוכל לייצג אותנו בכבוד אל מול מנהיגי העולם האחרים אך כזה גם ששמור יצור הערכה בקרבם על עצם היותו נשיאה של מדינת ישראל. היות ולמנהיגי היישוב היה חשוב שאותה דמות תהיה כמובן בעלת זהות יהודית פנו תחילה ראשי היישוב לאלברט איינשטיין על מנת שיהיה נשיאה הראשון של מדינת ישראל אך הוא סירב בנימוס להצעה. מי שלבסוף נבחר לעמוד בראש מוסד הנשיאות ולהיות נשיאה הראשון של מדינת ישראל הינו חיים וייצמן שנענה בחיוב להצעה שהונחה של שולחנו. עד אותה העת מילא וויצמן שורה של תפקידים כאשר הבולט מביניהם הוא נשיאה הרביעי של ההסתדרות הציונית.
מוסד הנשיאות במדינת ישראל הוא בגין תפקיד ייצוגי בלבד בשונה ממדינות רבות בעולם בהם נשיא המדינה הוא למעשה הדמות החזקה במדינה. אך במדינת ישראל ראש הממשלה הינו מקבל ההחלטות הבלעדי ולנשיא המדינה אין סמכויות שלטונות והוא דמות ייצוגית בלבד.
